הפער הדיגיטלי ההולך ומצטמצם?!

במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של החינוך"  שוחחנו על ה"פער הדיגיטלי" הנובע מסיבות רבות כגון: מחסור בתשתית, חוסר יכולת כלכלית להתחבר לאינטרנט, חוסר מודעות –חוסר הבנה בחשיבות ההתחברות, מחסום השפה האנגלית, חשש מהטכנולוגיה ו התנגדות עקרונית, אידאולוגית לערכים אותם מייצגת הטכנולוגיה.

לאור, העובדה שכשליש מהסטודנטים הלומדים עימי  לתוארM.A  בחינוך, במסלול תקשוב, במכללה ללימודים אקדמיים באור יהודה, הינם ערבים, עלה בי רצון לבחון האם רק מקרי הדבר או שזו המציאות הרווחת כיום, בקרב המגזר.  

על מנת לעשות כן, נעזרתי בסקר שערכנו: https://dl.dropbox.com/u/73634213/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%20%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98.xls

אותו הישוותי לנתוני המצגת של ד"ר  טל- מישר ראה להלן:   

https://docs.google.com/file/d/0B22SLKiAPQtTYWZkNjllNTUtZDVkZS00M2U5LTg4OGYtZTg1NTg0Nzk4M2Jj/edit

עפ"י המצגת בשנת 2005, רק בבתיהם של  30% מן הנשאלים הערבים, היו מחשבים המחוברים לרשת האינטרנט. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2007, עפ"י מחקרו של  פרופ' גוסטבו מש, אמנם נצפה הבדל בין אחוז המשתמשים היהודים לאחוז המשתמשים הערבים ואם זאת, עלה אחוז המשתמשים לכדי 52%.  ניתן לאמר כי כבר לפני חמש שנים ניתן היה להבחין בניצניה של מגמת עלייה, בשימוש הביתי במחשבים מחוברי אינטרנט, בקרב האוכלוסייה הערבית.

אמנם, רק 29% מן הנשאלים בסקר שלנו היו ערבים  (39 מתוך 150) ואולם, ניתן לראות כי  100%  מהנשאלים הערבים, ללא הבדלי מין וגיל, בין אם משכילים ובין אם לאו, דתיים/מסורתיים /חילוניים,  מוסלמים/נוצרים/ודרוזים, כולם ללא יוצא מהכלל, הינם בעלי מחשב עם חיבור לאינטרנט בביתם. רב הנשאלים כ 74% (29 נשאלים) נכנס לאינטרנט מספר פעמים ביום, והשאר למעט שלושה, נכנסים פעם ביום.

השאלה בנושא רשתות חברתיות, ענינה אותי באופן מיוחד, תהייתי האם דתיים נמנעים משימוש ברשתות החברתיות. מן הסקר עולה כי לא ניתן לאפיין את המשתמשים בקביעות לעומת אלה שאינם משתמשים כלל  (5 נשאלים) . יש בין המשתמשים לעיתים תכופות דתיים וחילונים משכילים ושאינם משכלים. עם זאת, המשותף לכל אלו שאינם משתמשים, ממוצע הגילאים:   40-50. אציין כי גם אצל היהודים מרבית הנשאלים שענו כי אינם משתמשים כלל ברשתות החברתיות הינם בגילאים אלה.

כ 23% מהנשאלים הערבים מבקרים באתרי החדשות  מספר פעמים ביום - (9) . כ 44% מבקרים  פעם ביום (17 נשאלים) . שלושת הנשאלים שהעידו כי כלל אינם מבקרים באתרי החדשות הינם זכרים בגלאי 10-20.

שימוש בחיפוש מידע כמו גם צפייה בסרטים, אצל מרבית הנשאלים הערבים הינו ממוצע של פעם ביום.  רב הנשאלים העידו על עצמם כי הם ממעטים להשתמש בחנויות מקוונות ובאתרי משחקים.  

ניתן אם כן להסיק מתוך ה"מיני סקר" בהשוואה לנתונים משנים קודמות, כי הפער הדיגיטלי בקרב האוכלוסייה הערבית, ביחס לאוכלוסייה היהודית, הולך ומצטמצם ללא הבדלי גיל, דת ומין. השימוש העיקרי אצלם הינו בדוא"ל, חיפוש מידע וסרטים, פחות שימוש ברשתות חברתיות וממעטים לשחק ברשת ולרכוש בחנויות מקוונות.  

הערכת פעילות קבוצתית בפייסבוק

במסגרת לימודי לתואר שני בחינוך במסלול תקשוב, הריני משתתפת בקורס "היבטים גלובליים של החינוך" בהנחייתה של ד"ר חגית מישר- טל.

במסגרת הקורס נפתחה קבוצת "פייסבוק" הכוללת כארבעים סטודנטים. מעבר לשיעור הפרונטליים המתקיימים במכללה, כל התקשורת בין המרצה לסטודנטים, ובין הסטודנטים לבין עצמם בנושאי הקורס, מתקיימת דרך ה"פייסבוק". ללא ספק, זוהי חשיפה לפדגוגיה של כלים מתוקשבים, שמטרתה לפתח מיומנויות הוראה במערך הוראה מתוקשב, להקנות אסטרטגיות יעילות בתחומי ההוראה המקוונת ולפתח מיומנויות להפעלת תלמידים בסביבה מתוקשבת מבוססת אינטרנט.

המטלה האחרונה שניתנה  לקבוצה הייתה לקרוא שלושה מאמרים ולהתייחס אליהם מהיבטים מסוימים וכן להגיב בין 3-8 תגובות לדברי החברים בקבוצה. ניתן הסבר מדויק מה מצופה מאתנו, עד רמה של מס' שורות לפרסום וכן, נתבקשנו לא לחזור על דברים שנאמרו. הובהר לנו מראש ע"י המרצה כי אין בכוונתה להיות חלק מהדיון –הינה משתתפת פסיבית – עפ"י התפישה הפדגוגית של המורה כמכוון ולא כמרכז הידע. משך המטלה הינו שבועיים.

כמשתתפת פעילה, שקראה את מרבית הפרסומים והתגובות, ברצוני לחוות את דעתי על הפעילות ומסקנותיי ממנה.

משך זמן הפעילות הינו ארוך מידי. אציין כי מובן לי מהיכן נבעה ההחלטה לטווח זמן כה ארוך – התחשבות באלה מאתנו העסוקים יותר. ואולם, הסטודנטים שהצטרפו לדיון רק לאחר שבוע או יותר, בין אם קראו את שנכתב בעת היעדרותם ובין אם לאו, ועל אף ההנחייה שלא לחזור על דברי החברים, הרי שחזרו המון פעמים על אותם הדברים. הואיל והנושא מצומצם ומדובר, כאמור, בארבעים חברי קבוצה, קשה וכמעט בלתי אפשרי שלא לחזור באופן זה או אחר על הדברים. עובדה זו הפכה את הדיון מספר ימים לאחר תחילתו, למשעמם ובלתי מפרה.

לאורך כל התקופה (שבועיים) הייתה התערבות אחת בלבד שבה ד"ר מישר ניסתה לכוון את הדיון ולהעלותו לרמה אחרת ואולם, לעניות דעתי, הדיון לא התרומם. יתכן כי היה מקום להתערבות נוספת.

כפי שכתבתי- מידת ואופן ההשתתפות גם הן פורטו במדויק ואני מבינה מהיכן זה נובע – מחד חוסר רצון ל"השתלטות" של קבוצה מסוימת על הדיון ומאידך מניעת מצב של סטודנטים פאסיביים לחלוטין. עם זאת, לטעמי נוצר מצב שסטודנטים כתבו "רק כדי לכתוב" במטרה להגיע למס' פרסומים נדרש ואחרים, ובכללם אני, שרציתי להתייחס נמנעתי על מנת שלא אתפס "כמשתלטת".

הנ"ל נובע לצערי א. מתוך ניסיוננו העגום בסמסטר הראשון, בו אחוז גדול מהסטודנטים קיבל ציון נכשל על מידת ההשתתפות בפורם ב. מידע מסטודנטים משנים קודמות, האומר כי ד"ר מישר נותנת מקום רב להשתתפות בקבוצת הדיון, בעת מתן הציון.

הציון מחזיר אותי לאחד מפרסומי הקודמים בנושא "הערכה"  מיום 24.7.2012 ומחזק את דעתי על היותו משחית ובלתי מועיל! אמנם, כולנו מדברים על הערכה חליפית, אך כל עוד התעודות והציונים "נושפים בעורפנו", אם זה בבתי הספר ואם בלימודים גבוהים, הרי שקיים קושי לשינויים משמעותיים.

מחשב נייד לכל תלמיד כן או לא?!

ביום שני ה 9.7.2012 הועלתה במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב"  בהנחיית ד"ר חגית טל-מישר, סוגיי מעניינת – כיצד להתמודד עם העובדה שבידי כל הסטודנטים יש מחשבים? ד"ר מישר אף שיתפה אותנו כי לעיתים היא חשה שהיא משוחחת עם אחוז נמוך מאוד של סטודנטים וכל השאר שקועים במחשב, וכי אינה יכולה לדעת האם העיסוק קשור לשיעור -   מסכמים אותו או גולשים ברחבי האינטרנט. סוגיה זו נכונה, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בילדים ובנוער. לעניות דעתי, כאשר מעמידים את יתרונות המחשב בשיעור אל מול חסרון זה ברור לי כי חובה עלינו לצייד את תלמידנו במחשבים תוך שינוי הפדגוגיה: ראשית: להיות מספיק אטרקטיביים כך שתלמידינו יאזינו לדברינו וישתפו עמנו פעולה, שנית: לעשות זאת בזמן קצר ובתמצות וביתרת השיעור לאפשר לילדים למידה פעילה עצמית ו/או שיתופית ברשת כשאנו משמשים כמתווכים.

דעתי זו קיבלה ביסוס נוסף כשעתיים מאוחר יותר. בעוד ד"ר יאיר צדוק מסביר נושא מסוים על הלוח האלקטרוני, החל הלוח רועד. תגובתו הצינית הייתה: "לוח חכם".

העובדה שהיו בידינו מחשבים אפשרה גלישה מהירה באתרי החדשות באינטרנט והתברר כי הייתה זו רעידת אדמה. לאור האמור לעיל, ארזנו את חפצינו, מחשש לרעידה נוספת וחלילה התמוטטות של המבנה, ועברנו ללמוד בחוץ. תודה לאל, לא הייתה רעידה נוספת ואולם, המידע שהיה בידנו הפך לידע וידע פרושו כוח. כמו כן,  מיותר לציין כי ללא המחשבים הניידים לא ניתן היה להמשיך את התרגול שהרי השיעור ברובו מעשי.    

זכות הילד לפרטיות ברשתות החברתיות

בבית הספר בו אני מלמדת חל איסור על הבאת טלפונים סלולריים למיניהם לאורך שנת הלימודים.           יתרה מזאת, לטיולים חל איסור על הבאת מצלמות. העניין מעורר התקוממות רבה בקרב הילדים ואף בקרב חלק מההורים. לדברי הנהלת בית הספר הסיבה לאיסורים הינה הצורך לשמור על פרטיות כלל הילדים. החשש בקרב הנהלת ביה"ס, כי תלמידים יצלמו ו/או יקליטו סיטואציות בלתי ראויות ויפרסמו אותן ברשתות החברתיות.

מספר לא מבוטל של פעמים הועלה הנושא לדיון בחדר המורים, במטרה לבחון האם נכון להמשיך עם האיסורים הללו.

אם להודות באמת, עד תחילת שנת הלימודים תשע"ב הייתי מהמצדדים באיסורים הנ"ל, בטענה ש"אנו כמערכת חינוכית מחויבים לעשות את המקסימום לשמירה על פרטיות תלמידנו..."

ואולם,  לאורך שנה זו הולכת ומשתנה אצלי התפישה, בעיקר בהשפעת לימודי התואר השני שלי בחינוך במסלול תקשוב. מחלחלת אצלי ההבנה כי הרשתות החברתיות קיימות וזו עובדה! הילדים והנוער הם חלק בלתי נפרד מרשתות אלה ולהפך- הרשתות הן חלק בלתי נפרד מחייהם של הילדים והנוער.

לאור האמור לעיל, אני רואה כיום באיסורים אלה כסוג התנהלות של בת יענה הטומנת ראשה בחול וכך "הסכנה חולפת".  אין באפשרותנו למנוע מהילדים את השימוש ברשתות החברתיות ואולם, עלינו כהורים וכמורים לחזור ולהסביר את המעלות, המגבלות, הסכנות והאיסורים, בעת שימוש ברשתות החברתיות.

מצ"ב סרטון פאנל של בני נוער בנושא "זכות הילד לפרטיות ברשתות החברתיות"

http://www.youtube.com/watch?v=ghn4HCcRdm8&feature=related

להלן אביא מספר ציטוטים של בני הנוער, משתתפי הפאנל, אליהם התחברתי, ובהם אני רואה את יכולתנו כמורים להצליח ולנווט בעולם הדיגיטלי.   

"דיון משותף המבוסס על אמון..." (בין הילדים והנוער למבוגרים ש.א) (דק' 08:45)

"פגיעה בילדים זה לא מתחיל ונגמר בפייסבוק, אם ילד מוטרד זה לא מסתכם על ה wall שלו... זה מתחיל הרבה יותר מוקדם - זה קשור לילד, לסביבה שלו, להורים, (למערכת החינוך ש.א), זה לא שמי שמתחבר לפייסבוק הוא בסכנת חרם... הפייסבוק לרוב הוא רק פלטפורמה..."  (דק' 14:28)

"הדרך העיקרית למניעה (של התנהלות בלתי תקינה ש.א) לפתח מודעות אצל בני הנוער ובמערכת החינוך..." (דק' 16:20)

"לילדים לא היו בעיות לפני ואחרי הפייסבוק?..." ( דק' 16:30)

"כמו שביה"ס מחנך אותי להתרחק מסיגריות, כמו שההורים שלי לימדו אותי להתרחק מאנשים שאני לא מכירה ... , אך חשוב שילמדו אותי לא רק על הסכנות אלא גם על התועלת העצומה שאני מפיקה ..כלי ממש חשוב בלמידה שלי... " (דק' 20:36)

טיפ לגולשים הצעירים מפי הנוער: "לפקוח עין ואוזן ולחשוב פעמיים לפני שמפרסמים מידע" (דק' 23:08)

לסיכום, אם אנו כמערכת חינוך, בשיתוף פעולה עם ההורים ,נשכיל לכוון את הילדים לפעילות מבוקרת ונכונה ברשתות החברתיות, לא  נחייה בחשש כי איננו מגנים עליהם. לא נתקן תקנונים ש"הציבור אינו יכול לעמוד בהם", שהרי "סוד ידוע הוא" שהילדים מחזיקים טלפונים בתיקיהם אך הם אינם משתמשים בהם במסגרת ביה"ס. יתרה מזאת, נוכל לפעול בצורה יעילה ומועילה עם תלמידנו וילדנו במרחב הדיגיטלי.

הערכת יחידת לימוד מתוקשבת

הערכת יחידת לימוד מתוקשבת

במסגרת לימודי לתואר שני בחינוך, במסלול תקשוב, בניתי בסמסטר השני יחידת לימוד מתוקשבת בנושא "נפחי גופים". מאחר וטרם קיבלתי הערכה עליה ומתוך העובדה כי כעת אני לומדת קורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" בחרתי לבחון באופן עצמאי את יחידת הלימוד, עפ"י קריטריונים שניתנו בקורס.

https://sites.google.com/site/mlatikshuv2011/home/256

•    תוכן נכון ומובן: למיטב הבנתי, התוכן  אמין, מתומצת ובהיר.

•    שלמות התוכן: יחידת הלימוד כוללת את כל התוכן אותו התלמיד צריך ללמוד,עפ"י תכנית הלימודים של משרד החינוך. 

•     פרסונליזציה: התאמת התוכן הנכון לאדם הנכון בזמן הנכון. יחידת הלימוד מותאמת לרמת הבנת וידיעותיהם של תלמידי כיתות ו'. היא מורכבת מהסברים ותרגולים בממדים שונים: חזותיים- קריאה, סרטונים ומצגות, ושמיעתיים – הסברים מילוליים המלווים את המצגות ונותנים הדגשים במקומות הרלוונטיים. כל תלמיד יבחר את הדרך הנוחה לו ללימוד והבנה.

אסייג ואומר כי תלמיד כיתה ו' שאינו ברמת ידע עפ"י גילו בהתאם לתכנית הלימודים, יתקשה ללמוד מתוך יחידת לימוד זו.

הפרסונליזציה מאפשרת לגולש להבין כי הוא הגיע למקום הנכון וכי באתר בו הוא נמצא, הוא יוכל למצוא את מבוקשו. בעת בניית אתר גדול יותר מיחידת הלימוד אותה אני בוחנת, התאמה אישית של אתר הינה תהליך שתחילתו באיסוף מידע על מבקרי האתר, ניתוח המידע בזמן אמת, והצגת מידע / תוכן מותאם לכל מבקר על פי פרופיל הגלישה שלו. (מתוך: בנייה וקידום אתרים)

      

• אבטחה: לא רלוונטי. ביחידת לימוד זו התלמידים אינם מתבקשים למסור פרטים מלבד שמם. את    העבודות הם מעלים למסמכים משותפים עם הרשאות כניסה מוגבלות.
• ניווט: מערכת התפריטים ביחידת הלימוד מתפקדת כראוי. הקישורים מאפשרים לתלמיד להגיע לעמודי המידע המרכזים - לכל אחד מהשיעורים ולדף הבית, מכל מקום באתר ובמינימום לחיצות עכבר. הניווט מאד ברור, נגיש ואסטטי. סרגל הניווט קבוע בכל הדפים ולכן בקלות אפשר להגיע לכל דף. יתרה מזאת, בסוף כל שיעור יש חיצי מעבר לשיעור הבא או חזרה לשיעור הקודם.
•  אינטראקטיביות: בכל שלב ביחידת הלימוד ניתן לפנות אל הפורום הכיתתי הייעודי לקבלת עזרה ובמייל אישי אל המורה. רב הפעילויות הן עם פידבק מידי – הן במשחקים והן במשימות התרגול בהן ניתנו התשובות הנכונות. במספר מצומצם של משימות הפידבק אינו מידי אך ניתן להיעזר במסמך המשותף אליו מופנים התלמידים לכתיבת תשובותיהם.
•  עיצוב הממשק: עיצוב יחידת הלימוד אסטטית אין עומס פריטים, אין ריבוי צבעים ואין מסיחים. הכיתוב כהה על רקע בהיר,  קיימת  אחידות בגדלי וסוג הגופן. 
• ניצול הטכנולוגיה:  מתקיים שתוף פעולה בין התלמידים, ללא הגבלה של כמות המשתתפים ללא מגבלת זמן ומקום.       

•  מימד הפדגוגי:

          רמות חשיבה: המשימות בנויות ברמות חשיבה שונות, באופן הדרגתי מהקלה אל הקשה ועפ"י הטקסונומיה של בלום: ידע, הבנה, יישום, אנליזה וסינתזה.

          שיתופיות: לאורך כל יחידת הלימוד קיימת שיתופיות – חלקה נדרשת במשימות וחלקה  עפ"י בחירה בפורום הכיתתי.

       קרוב התכנים לעולמו של הלומד: קיים חיבור בין המציאות היומיומית של התלמיד לחלק מן המשימות.

     הערכה שזורה: ההערכה בוצעה לאורך שלבים שונים של תהליך הלמידה – הן הערכה עצמית, הן הערכת עמיתים והן הערכת המורה.