בבית ספר "שדות יואב", שהיה
עד שנה"ל תשע"א ביה"ס היסודי היחיד במועצה אזורית "יואב",
נהינו בד"כ התלמידים והמורים ממספר
קטן של תלמידים בכיתה. עם גידול מס' התושבים במועצה – בניית הרחבות ביישובים, החל
גדל בהתאמה, גם מס' התלמידים. אי לכך, הוחלט לפתוח בי"ס יסודי נוסף – "האלה"
– בית ספר צומח. האחרון החל את עבודתו,
עפ"י דרכי העבודה הנהוגים ב"שדות יואב" - שיטת לימוד ייחודית "שיטת הנושאים" http://goo.gl/auxxQ
כעת, שנתיים לאחר פתיחתו של בי"ס
"האלה", מנהלים הורי וועד ביה"ס, מאבק מול המועצה בקריאה: "כן לכיתות הקטנות"!. דרישתם,
לשמור על סטנדרטים של עד 25 תלמידים בכיתה. בעיקר בהתחשב בעובדה שמדובר בשיטת הנושאים (ראה
קישור). לעומתם המועצה הבהירה ש"היא שואפת ל 25 תלמידים בכיתה
אך ה"הקו האדום הוא עד 30". מיותר לציין, כי כמו רב הדברים
בחיינו, מדובר בשיקולים כלכליים.
השבוע פנתה אלי חברה, אחת מחברות
הוועד, בבקשה להצטרף למאבק והופתעה לסירובי, שהרי לדעתה אני "בעלת
אינטרס" - בשנה הבאה ביתי הצעירה תעלה לכיתה א'.
ניסיתי, אם כי ללא הצלחה מרובה, לשכנע
אותה בעמדתי. ראשית: אמנם, מספר מצומצם של תלמידים זה חיובי וחשוב אך, 17 תלמידים
בכיתה זו כיתה קטנה מידי לטעמי – בעיקר במובן החברתי. בהתחשב במרחקים הגדולים
בין הישובים קיים קושי לקיים מפגשים חברתיים אחה"צ. במידה והמועצה תתחייב ל 25 תלמידים לכל היותרבכיתה, ויהיו 51 תלמידים בשכבה, הרי שתיווצרנה כיתות כנ"ל.
אכן, מועצת "יואב" חרטה על
דגלה לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות, אך לעניות דעתי, 30 תלמידים בכיתה אין
פרושו סתירה לחינוך איכותי.
עוד אציין כי כיתה קטנה עם מורה
מסורתי, משולה בעיני לכיתה בה לכל תלמיד יש מחשב נייד / טאבלט והמורה עומד במליאה עם
ספר ומכתיב שיעור בהיסטוריה... מניסיוני, לצערי, פגשתי מורים רבים אשר גם כשיש
בידם חצאי כיתות משמע 14-18 תלמידים, הם אינם משנים את שיטת ההוראה, כאילו היו
בכיתה עם 40 תלמידים. לעומתם, מורים איכותיים, (דוגמת מירי שני, שהייתה מחנכת של
בני הבכור, ב"שדות יואב" ועבדה בשיטת הנושאים), סביר שיגיעו לכל תלמיד, גם יהיו בכיתתם 33 תלמידים –לא קל נכון, אך אפשרי!.
אמירה זו מחזירה אותי מספר חודשים אחורה,
אל הפרסום שלי "מקומנו המורים כמחנכים" ומחזקת את דעתי, כי אישיותו
ויכולותיו של המורה, הם שיצעידו את דור העתיד להצלחה! גודל
הכיתות והאמצעים הטכנולוגיים הקיימים, הינם אמצעים ולא מטרה. אמנם, איני מטילה ספק בדבר נחיצותם של הנ"ל, שהרי הם גורמי
סיוע משמעותיים, אך בסופו של דבר, החינוך הוא בידינו המורים, זאת כמובן מבלי
להתעלם מחלקם החשוב ביותר של ההורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה